בן ממשיך

​

סוגיית "הבן הממשיך" נידונה שוב ושוב בערכאות בתי המשפט ופנים רבות לה. 
בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מגמה בפסיקה ואי שביעות רצון מצד בית המשפט בכל הנוגע להורשת הנחלה לבן אחד בלבד, במיוחד כשמדובר בהורשה לבן אחד ללא מנגנון של פיצוי יתר היורשים, ובמיוחד עם הירידה בעיסוק בחקלאות והפיכת הנחלה מיחידה חקלאית ליחידה נדל"ן יקרת ערך.  

חשוב לציין, כי ככל שיוכר הטוען לכך כבן ממשיך, הרי שעיקר אגד זכויותיו מתגבש רק לאחר פטירת הוריו. לא זו אף זו, נראה כי בעת האחרונה ניכרת בפסיקת בתי המשפט הדרישה מן הבן הממשיך לדאוג כראוי להוריו המתבגרים לצדו בנחלה. 
יצויין, כי במושבים רבים המונח "בן ממשיך" אינו קיים כלל, ולעתים אף תלוי במסמכים רלוונטיים, ולמרות זאת יהיו שיטענו לזכות מכוח נסיבות שונות.

בפסק דין חשוב מן העת האחרונה, בן ואשתו בנו ביתם בנחלת ההורים וראו עצמם כבנים ממשיכים.
לימים התגרשו הבן ואשתו, אביו של הבן הלך לעולמו. האם, המחזיקה במשק, פנתה לבית המשפט בבקשה למכור את המשק ולפנות את הבן וגרושתו מן הנחלה. הבן וגרושתו טענו בבית המשפט, כי יש להם זכויות "בן ממשיך" במשק, וכי האם אינה יכולה למכור את המשק ולפנות אותם.

בית המשפט קובע, כי יש לבחון את טיב הזכויות, אשר הועברו ע"י ההורים למי שטוען להיותו בן ממשיך, בשני מעגלים מצטברים. 
המעגל הראשון הינו במישור שבין ההורים, האגודה והמנהל. במעגל זה נבחנים אופן ההעברה שבוצעה לבן ולגרושתו, ככל שבוצעה, וכן נבחנים המסמכים הקיימים בידי הצדדים.

המעגל השני הינו המעגל המשפחתי, שבין ההורים לילדם. כאן  נבחן מה הייתה כוונת  ההורים בנוגע להעברת הזכויות בנחלה.   
ככל שייקבע, כי אכן מדובר בזכויות בן ממשיך, הרי שהמתנה הושלמה בכל הנוגע לבית אותו בנה הבן בנחלה. 

ככל שייקבע, כי אכן מדובר בזכויות בן ממשיך, הרי שבמקרה בו ההורים "מתחרטים" ואינם מעוניינים, שאותו בן יהיה זה אשר יקבל את הזכויות בנחלה לאחר פטירתם, יש לבחון את נסיבות אותו מקרה ולראות אם מתקיימים התנאים הנדרשים על פי החוק, אשר על פיהם יוכלו ההורים לחזור בהם מקביעתם את ילדם כבן ממשיך.  

במקרה זה פסק בית המשפט, כי האם יכולה לחזור בה מבחירת הבן וגרושתו כבנים ממשיכים, שכן מדובר במתנה מיוחדת של זכויות בנחלה. במתנה זו ההורה מבטיח לילדו את עיקר רכושו, המשק, מתוך כוונה כי ילדו יסייע לו ויתמוך בו לעת זקנתו וכן יטפל ויטפח את המשק במקום ההורה. 
עוד פסק בית המשפט, כי האם היא בעלת זכויות בר הרשות במשק ולכן רשאית הינה למכור את המשק או להעבירו לאחר, ואולם זאת בכפוף לזכויות הבן וגרושתו בבית שבנו  במשק. האם אינה רשאית לפנות את הבן וגרושתו מביתם אשר בנו במשק, שכן הם בנו את ביתם מכוח רשות שניתנה להם ע"י האם.

​

​

האם ניתן לעקל זכות בן ממשיך, אשר טרם נרשמה כדין

 

בבית משפט השלום בקריות (ת"א 20510-09-16 דלקים נגד עיזבון ביטון מיום 28/11/2016 בפני כב' השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן) נידונה לאחרונה השאלה, האם יכול בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי בנוגע לזכותו של "בן ממשיך", אשר זכויותיו כבן ממשיך טרם נרשמו, וזאת לבקשת נושה המעוניין להטיל עיקול על זכויותיו של הבן הממשיך

 

עובדות המקרה

 .אמו של א. קבעה כדין את בנה ואשתו כבנים ממשיכים. לימים הלכה האם לעולמה, הבן ואשתו התגרשו והבן נקלע לחובות

 נושיו של הבן ביקשו להטיל עיקול זמני על הנחלה, אולם הדבר לא עלה בידם הואיל והנחלה נותרה רשומה על שם האם המנוחה

.הואיל והבן לא נרשם כבר הרשות בנחלה, והואיל והנחלה נותרה רשומה על שם האם 

.נושיו של הבן פנו לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי, לפיו כל הזכויות בנחלה שייכות לבן ולגרושתו

 

בית המשפט בחן את הסוגיה, ובין היתר בחן את הוראת הוראת אגף חקלאי 55 מיום 18.2.97 וכותרתה "הודעה על קביעת בן ממשיך לנחלה (משק) במושב, אשר המשבצת שלו מושכרת בחוזה תלת צדדי לסוכנות היהודית/ ההסתדרות הציונית העולמית, ולאגודת המושב,

 :הקובעת כי

            העברת הזכויות בפועל על שם הבן הממשיך ובת זוגו תעשה רק לאחר שתהיה פניה בכתב מצידו בבוא העת, ופניה נוספת של   הסוכנות היהודית למנהל בכתב לאחר פטירת המתיישבים ברי הרשות, בצרוף העתק מהודעת הפטירה. אין לבקש צו ירושה. כל זאת בתנאי שלא מומצא למנהל פסק דין או החלטה של בית משפט, המחייבים לפעול אחרת

 

מן האמור לעיל, עולה כי זכות "הבן הממשיך"  מוענקת על ידי הרשות והאגודה השיתופית לאחר הפטירה, ורק לאחר שהרשות אכן בחנה, כי הבן הממשיך הפוטנציאלי אכן  הינו זה שיכול להמשיך ולעבד את הנחלה ביעילות

 

מדובר בזכות אישית המוענקת על ידי הרשות ישירות לבן הממשיך והיא אינה תולדה של העברת זכות בר הרשות אל הבן. הרשות אינה חייבת לאשר את בקשת הבן הממשיך להירשם כבעל הזכויות בנחלה לאחר פטירת הוריו, ובהעדר הענקת  הזכות על ידי הרשות לבן, פוקעת הזכות וחוזרת אל הרשות והאגודה השיתופית

 

בית המשפט מציין, כי ממילא, כל עוד לא הוענקה הזכות ע"י הרשות לבן, היא אינה קיימת. לכן אף נפסק בעבר, כי לא ניתן לרשום עיקול על זכותו של בן ממשיך, מאחר ומדובר בציפייה עתידית ולא בזכות שבאה לעולם

 

בית המשפט קבע כי בהעדר פניה של הבן אל הרשות להכרה כבן ממשיך, זכות זו אינה קיימת וממילא גם לא ניתן להצהיר עליה או לעקלה. התנהלותו של הבן הממשיך במקרה זה הייתה פאסיבית, אך אין לראות בה בלתי מוסרית וכנוגדת את תקנת הציבור. מדובר בפעולה פסיבית של הבן לסיכול העיקול, כאשר אישור זכותו כבן ממשיך מצריך יוזמה, ומצריך בחינה ואישור של צדדים שלישיים – הרשות והאגודה השיתופית

 

.לאור האמור לעיל, בקשת הנושה נדחתה